פטרת הציפורניים

פטרת הציפורניים היא מחלה שנגרמת בשל הדבקה בסוגים שונים של מיקרואורגניזמים שניזונים מתוצרי הפירוק של הציפורניים בבני אדם ובבעלי חיים נוספים. הפטריות שמחוללות את המחלה מפרישות אנזימים מיוחדים שמביאים להרס ולפירוק של הציפורן ובעקבות זאת מופיעים התסמינים האופייניים למחלה.

מה הם הגורמים לפטרת הציפורניים?

הרוב של מקרי הפטרת בציפורניים הם תוצאה של הידבקות באחד משני סוגים אפשריים של דרמטופיטים: Trichopyton interdigitale ו- Trichophton rubrum.

חלק קטן יחסית ממקרי ההדבקה שנע בין חמישה לשבעה עשר אחוז מסך כל מקרי ההדבקה מדי שנה ברחבי העולם מיוחס לשמרים מסוימים כמו למשל Candida albicans שעלול לגרום לזיהומים נוספים בבני אדם וכן עובשים שאינם דרמטופיטים כמו למשל Neoscytalidium.

באופן עקרוני המזהמים השונים יכולים לעבור בשלוש צורות לאדם הבריא להלן:

• הדבקה אנטרופופילית – באמצעות מגע בין אדם חולה לאדם בריא.
• הדבקה גאופילית – באמצעות משטח נגוע כמו למשל רצפה של מקלחת ציבורית.
• הדבקה זואופילית – באמצעות בעל חיים נגוע.

מה הם התסמינים של פטרת הציפורניים?

פטרת הציפורניים יכולה לבוא לידי ביטוי מבחינה סימפטומטית במגוון רחב מאוד של דרכים. הביטוי הקליני שלה משתנה בהתאם למין הפתוגן שחולל את המחלה בחולה, בהתאם לרגישות של האדם החולה ולמצב בריאותו הכללי ועוד.

להלן התסמינים המרכזיים:

• התעבות של הציפורן והתפוררות של שכבת הקרן. ההתפוררות של הציפורן מתחילה מהחלק המרוחק מהאצבע כלפי החלק המקורב לאצבע.
• שינוי גוון הצבע של הציפורן ללבן והפיכת הציפורן לשברירית מאוד עד כדי שניתן לגרד את חלקה העליון לפירורים.
• במקרים מסוימים תתפתח בצקת מקומית באזור הציפורן הנגועה במחלה.
• ציפורן כהה מאוד, סדוקה, שברירית ואכולה.
• במידה והעור שמתחת לציפורן נחשף תיתכן גם תחושת כאב או גרד.

כיצד מאבחנים את המחלה?

בדרך כלל קל מאוד לאבחן את המחלה בשל התסמינים האופייניים שלה. עם זאת, לרוב כשמדובר על אבחון של פטרת הציפורניים הכוונה היא לאבחון של סוג הפתוגן הספציפי שהוביל להתפרצות המחלה.

את הפתוגן הספציפי נהוג לזהות על ידי נטילה של דוגמית מהציפורן הנגועה במחלה ובחינה שלה מתחת לעינית המיקרוסקופ. האבחון חשוב על מנת לדעת באיזו טקטיקה טיפולית מומלץ לנקוט.

דרכי טיפול בפטרת הציפורניים

מאחר ומדובר על מחלה שכיחה יחסית שפוגעת באיכות החיים של מיליוני אנשים בכל רחבי העולם פותחו במהלך השנים טיפולים רבים ותרופות שונות שמטרתם להביא למיגור המחלה.

חלק מהטיפולים הם טיפולים ממוקדים כמו למשל טיפולי הלייזר המודרניים או מריחת לק רפואי על הציפורן או תרופות סבתא מסוימות כמו למשל ההנחיה להניח את הרגליים מדי יום במשך עשר דקות במי מלח וחלק מהטיפולים הם סיסטמיים, כלומר מערכתיים.

הטיפולים המערכתיים כוללים בעיקר נטילה של תרופות אנטי פטרייתיות שונות דרך הפה כמו למשל Trican, Terbinafine או Sporanox.

איך מונעים הידבקות במחלה?

נהוג לומר שפטרת הציפורניים היא מחלה שהרבה יותר קל למנוע אותה מאשר להיפטר ממנה לאחר שהתפרצה. לפיכך, חשוב מאוד לעשות ככל האפשר על מנת להפחית את הסיכון להדבקה. דבר זה נכון במיוחד עבור אנשים שסובלים מנטייה גנטית לחלות בפטרת הציפורניים.

ההנחיות למניעת פטרת הציפורניים מתמקדות בעיקר במיגור גורמי הסיכון לחלות במחלה. כך למשל מומלץ להימנע מנעילה של נעליים סגורות או לא נושמות במשך שעות רבות, להקפיד על פיזור של טלק בתוך הנעל במידה והנועל נוטה להזעת יתר, להימנע מללכת ברגליים יחפות במקלחות ציבוריות, להימנע מלחלוק מוצרי היגיינה כמו למשל מספרי ציפורניים עם אנשים אחרים, לדאוג לייבוש יסודי של הרגליים לאחר המקלחת ועוד.