פטרת הציפורניים היא מחלה שנגרמת בשל סוגים שונים של פטריות, שמרים ועובשים שיכולות לפגוע הן בילדים ובבני נוער והן במבוגרים ואף בקשישים.
במאמר זה נתייחס לאוכלוסיית הילדים, שדורשת התייחסות מיוחדת, שכן למרות שהמחלה פוגעת באוכלוסיית הילדים ובתינוקות בשכיחות נמוכה יותר מאשר שהיא פוגעת במבוגרים ולמעשה ניתן לכתוב כי השכיחות של המחלה עולה ככל שעולים בגילאים, הרי שילדים בכל זאת סובלים ממספר גורמי סיכון שנטרול שלהם היה יכול להביא לשכיחות נמוכה אף יותר.
מה הם גורמי הסיכון האופייניים למחלה בקרב ילדים?
גורם הסיכון המרכזי להדבקה בפטרת הציפורניים שנפוץ בעיקר בקרב ילדים הוא חוסר שמירה נאותה על ההיגיינה של הציפורן ואי הקפדה על גזירת ציפורניים. כמו כן, גורם סיכון נוסף הוא הצפיפות האופיינית לילדים והקרבה הפיזית שלהם זה לזה שמגדילה את הסיכון להעברת המחלה מילד חולה לילד בריא.
אם לא די בכך, הרי שילדים אוהבים ללכת יחפים מה שמגדיל את סיכוי ההידבקות בדגש על הליכה יחפה בשטחי אדמה או בשטחים רטובים כמו למשל במקלחות הציבוריות בבריכות.
מאחר ופטריות אוהבות בעיקר סביבה לחה ובלתי מאווררת, הרי שככל שהילד נמרץ יותר ועוסק בפעילות גופנית שגורמת להזעה מרובה יותר וככל שהוא לא טורח לאוורר את רגליו, כך הסיכון לחלות במחלה גבוהה יותר.
מדוע ילדים סובלים מהמחלה בשכיחות נמוכה יותר?
הסיבה המרכזית בגינה ילדים סובלים מהמחלה בשכיחות נמוכה יותר מאשר מבוגרים היא שקצב הצמיחה של הציפורניים בילדים מהיר יותר בצורה מובהקת מקצב הצמיחה של הציפורניים במבוגרים ולמעשה קצב זה הולך ונהיה איטי יותר ככל שאנחנו מזדקנים.
בנוסף לכך, ילדים לא חשופים לגורמי סיכון מסוימים שמבוגרים חשופים גם חשופים אליהם כמו למשל טיפולים קוסמטיים בציפורניים או תעסוקה מקצועית שקשורה במים במהלך שעות רבות ועוד.
ההשפעות החברתיות של פטרת הציפורניים בילדים
מעבר לכך שפטרת הציפורניים עלולה לגרום לאי נוחות פיזית, למוגבלות בתנועה, לכאב ולסיבוכים רפואיים מסוימים בעיקר בילדים שסובלים ממערכת חיסונית חלשה במיוחד, הרי שהמחלה עלולה לגרום גם לפגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי וכן להוביל לפגיעה בקשרים החברתיים של הילד.
כך למשל ישנם אף ילדים שנמנעים מללכת לים או לבריכה כיוון שהם מפחדים שילדים אחרים בקבוצת השווים יראו את הציפורן הלא אסתטית שלהם.
הטיפול בפטרת הציפורניים בילדים
באופן עקרוני הטיפול בפטרת הציפורניים בילדים לא שונה באופן משמעותי מהטיפול שמיועד למבוגרים.
הטיפול הראשוני לרוב כולל שימוש במשחות או בטיפות, במקרים חמורים נהוג לעשות שימוש בכדורים אנטי פטרייתיים ובמקרים קשים במיוחד יש צורך להסיר או להמיס את הציפורן הפגועה ואף לעבור טיפולי לייזר.
עם זאת, חשוב לדעת כי קיימים תכשירים רבים שמתאימים לשימוש במבוגרים, אך אינם מתאימים לשימוש בילדים מתחת לגיל 12 כמו למשל כדורים בשם Sporanox או כדורים בשם Terbinafine.
לרוע המזל, הורים רבים שילדיהם סובלים מהמחלה לא טורחים לפנות לרופא עור ופשוט מעבירים את התכשירים הרפואיים שהם עשו בהם שימוש לילדיהם מבלי לקרוא את התוויות הנגד לשימוש בתרופה.
חשוב להבין כי מאחר וישנן תרופות אנטי פטרייתיות שעלולות לסכן את בריאותם של ילדים חשוב מאוד לפנות לרופא עור בכל מקרה של הידבקות במחלה על מנת להתאים לילד את התרופה המושלמת עבורו בהתאם לסוג הפתוגן שתקף את הציפורן ובהתאם לגילו.
חשוב לציין עוד, כי חלק לא מבוטל מהטיפולים מצריכים היענות לטיפול והתמדה מרבית ולא מעט ילדים יתקשו להתמיד בשגרת הטיפולים הקפדנית הנדרשת על מנת להביא ליעילות מרבית שלהם.
