באופן עקרוני רופא עור סביר יוכל לזהות את פטרת הציפורניים ללא קושי רב במיוחד, פשוט על ידי התבוננות ישירה בציפורני המטופל. עם זאת, על מנת לאבחן את המחלה באופן וודאי, יש לבצע בדיקת מעבדה שבה ניתן לאבחן במדויק לא רק את עצם הנוכחות של הפטרת, אלא גם את הסוג המדויק של הפתוגן שחולל את המחלה במטופל.
במאמר זה לא נתמקד באמצעים המעבדתיים המשמשים כיום לאבחון פטרת הציפורניים אלא באופן שבו ניתן לאבחן את המחלה באופן עצמאי.
לפני שנפתח בדברים חשוב מאוד לציין כי אדם מן הישוב, ללא הכשרה ברפואת עור, לא רשאי לקבוע את האבחנה ללא סיוע של רופא ולפיכך יש לקחת את הדברים במאמר שלפניכם בערבון מוגבל ולהתייחס אליהם בזהירות. מטרת מאמר זה לשפוך מעט אור על הנושא ולספק לציבור הרחב מידע בנוגע לתסמינים של פטרת הציפורניים שיש בהם כדי לסייע בזיהוי המחלה, אך בהחלט לא מדובר במאמר שיכול להוות תחליף להתייעצות עם רופא.
תסמינים שצריכים להדליק נורה אדומה
רבים לא יודעים זאת, אך פטרת הציפורניים יכולה להתפתח כתוצאה מהידבקות בסוגים שונים של פתוגנים ובהתאם לכך יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים שונות. להלן כמה תסמינים בהם יכולה המחלה לבוא לידי ביטוי, שצריכים להדליק אצלכם נורה אדומה ולגרום לכם לפנות לאבחון מקצועי אצל רופא עור:
- התעבות של החלק הדיסטלי של הציפורן – החלק הדיסטלי הוא החלק המרוחק מהאצבע. התעבות של אזור זה, יכולה להעיד על הידבקות בפטרת הציפורניים, בעיקר אם תהליך ההתעבות מתפשט ומתקדם לכיוון החלק הפרוקסימלי, כלומר לכיוון החלק שקרוב לאצבע. התעבות שמתחילה בקצה המרוחק של הציפורן ומתפשטת לכיוון האצבע, נקראת DLSO ומתרחשת בשישים עד שבעים אחוז מהמקרים.
- שינויי גוון בציפורן – סוגים שונים של פטרת הציפורניים יכולים לגרום לתופעות שונות הקשורות לשינוי הגוון של הציפורן. כך לדוגמה ברוב המקרים בהם מדובר במצב של התעבות הציפורן, הגוון ישתנה בהתאם לאזורי ההתעבות ויהפוך לאפור או צהוב. במקרים אחרים, הצבע של הציפורן יהפוך ללבן אטום מאוד. כמו כן, לא אחת מופיעה אדמומיות ניכרת מתחת לציפורן הפגועה.
- שינוי במרקם של הציפורן – ברוב המוחלט של המקרים המרקם של ציפורן שלוקה בפטרת הציפורניים אינו אחיד. כך לדוגמה ישנן ציפורניים שנוטות להתפורר, אחרות סובלות מבצקת מקומית ועוד.
- כאב בציפורן – אמנם לא בכל מקרה של פטרת הציפורניים אכן יופיע כאב, אך בחמישה עד עשרה אחוז מהמקרים, בדגש על המקרים בהם מקור הפטרת הזיהום של פטריית הקנדידה, יסבלו החולים מתחושה חזקה של כאב בציפורן או בציפורניים הפגועות.
חיזוק ההנחה הראשונית
עד כה עסקנו אך ורק בדרכים בהן ניתן לזהות את הפטרת. אם זיהיתם אחד או יותר מהתסמינים שהוזכרו לעיל, באפשרותכם לחזק את ההנחה כי אכן לקיתם בפטרת הציפורניים על ידי מיפוי של גורמי הסיכון המהווים את מנת חלקכם. סך הכול פטרת הציפורניים יכולה לעבור לאדם בריא בשלוש צורות מרכזיות להלן:
- העברה מאדם חולה לאדם בריא על ידי מגע ישיר.
- העברה מאדם חולה לאדם בריא דרך משטח מזוהם.
- העברה מבעל חיים נגוע לאדם בריא.
כעת עליכם לשאול את עצמכם האם בתקופה שבה נדבקתם, הייתם חשופי לגורמי סיכון מסוימים. נסו להיזכר האם למשל עבדתם בסביבה רטובה, האם הזעתם רבות בכפות הרגליים מבלי שהייתה לכם אפשרות לאוורר אותן, האם חיית המחמד שלכם סבלה מפטרת הציפורניים, האם יצא לכם לבקר פעמים רבות בבריכה ציבורית או בסאונה משותפת ועוד.
אולי יעניין אותך גם:
